כאשר אלנה, יועצת רוחנית מתנדבת וחברת צוות בארגון הסיינטולוגיה בטמפה שמעה שארגון הסיינטולוגיה ארגן טיסת שכר כדי להטיס ציוד רפואי, רופאים, אחיות ועזרה של מתנדבים להאיטי, היא צלצלה לאחותה מיכאלה והזמינה שני מקומות לשתיהן על הטיסה של 16 לינואר.

הן הגיעו להאיטי חמישה ימים לאחר רעידת האדמה בעוצמה של 7.0 שהרסה את רוב העיר פורט-או-פרינס. המטוס שהיה מלא מצרכים, הביא יותר מ-100 רופאים, אחיות וחובשים כדי לספק טיפול דחוף לפי הצורך וכן צוות של יועצים רוחניים מתנדבים של סיינטולוגיה כדי לתמוך בהם בעבודתם.

ברגע שהם נחתו הם התחילו לעבוד, כשיועצים רוחניים מתנדבים פורקים את החומרים הרפואיים בעזרתם של אנשי הצבא. המתנדבים קמו עם שחר לאחר שעבדו עד שלוש לפנות בוקר כדי להתחיל את יומם הראשון בבית החולים הכללי של פורט-או-פרינס.

אלנה והצוות שלה הופנו ליחידה לטיפול נמרץ. הם החליטו שלא חשוב מה שנדרש מהם, הם עמדו לספק כל עזרה אפשרית כך שהרופאים והאחיות יוכלו להציל חיים.

עדיפות ראשונה היתה להאכיל את החולים – בבלגן שהשתרר מאז רעידת האדמה, כמה מהחולים לא אכלו מזה שלושה או ארבעה ימים. הדבר הבא היה לעזור בכל דרך שיכלו להכין את החולים לניתוח. מאחר והרופאים היו עסוקים ללא הרף בחדר הניתוח, היו חולים שלא יכלו לקבל את הניתוח שהזדקקו לו מחוסר צילומי רנטגן, כך שהמתנדבים ארגנו את האיזור וזירזו את התהליך, כשהם גורמים לכך שצילומי הרנטגן יתבצעו והרופאים יוכלו לנתח.

מאחר והרופאים עבדו במשמרת של שתים עשרה שעות, לא היה צוות שעבד במשך הלילה, אלנה והצוות שלה ארגנו משמרת לילה כך שהחולים קיבלו תמיד טיפול.

"מעולם לא הרגשתי גאה אולם ענווה כפי שאני מרגישה על כך שהייתי בהאיטי כיועצת רוחנית מתנדבת של סיינטולוגיה", אמרה אלנה. "זה היה צוות שיכולת לסמוך עליו לחלוטין, כולנו עשינו יותר ממה שחשבנו אי פעם שיהיה אפשרי, עבדנו למען אותה מטרה בדיוק – לעזור לאנשים של הארץ הזאת".