מתנדבי סיינטולוגיה באוסטרליה עוזרים לקורבנות רעידת האדמה בסומטרה – חלק ב'

הקבוצה האוסטרלית של יועצים רוחניים מתנדבים של סיינטולוגיה נסעו לסומטרה כדי לעזור לאלה שחייהם נהרסו לאחר רעידת האדמה ב-30 בספטמבר. הקבוצה המשיכה בעבודה בעיר פדנג ובכפרים הסמוכים. לאחר שהעבירו את היום הראשון במתן עזרה במקלטים ובבתי-חולים מקומיים, הקבוצה המשיכה הלאה לכפרים שסבלו מההרס הגדול ביותר כתוצאה מרעידת האדמה.

הם התעוררו עם שחר כדי להגיע לכפרים ההרריים לפני שהתנועה תעמיס על הכבישים ותהפוך את המסע לבלתי אפשרי. לאורך הדרך הם התרשמו רבות מיופיו של הנוף הכפרי והניגוד החד להרס: כל בית שהם ראו ניזוק, אם לא הרוס לחלוטין. קירות הבתים חסרים, החלונות מרוסקים.

לאורך הדרך הם ראו גם אנשים אשר הקימו אוהלים ליד בתיהם ההרוסים. התושבים לא רצו לנטוש את הרכוש שלהם אך פחדו להיכנס לבתים. הם הקימו אוהלים לצד הבתים, ובהם המשיכו הלאה עם חייהם ככל שיכלו.

יועצים רוחניים מתנדבים של סיינטולוגיה הגיעו למחנה מאולתר ולא רשמי, בו משפחות רבות התאספו. המתנדבים עצרו כדי להגיש סיוע. בתחילה הם חילקו אוכל שבו הם מילאו את מכוניתם לפני שעזבו את העיר. לאחר מכן הם הדגימו לתושבי העיר איך לתת סיוע של סיינטולוגיה, נהלים שפותחו על-ידי ל. רון האברד שמספקים הקלה על-ידי טיפול בפקטורים הרגשיים והרוחניים שקיימים במתח, טראומה, מחלה או פציעה.

הם המשיכו בדרך הררית עד שהגיעו למחנה פליטים. צוות ממשלתי ומתנדבים סייעו להם לפרוק את חומרי האספקה שהביאו עימם.

יועצים רוחניים מתנדבים סיירו במחנה כדי לגלות למה הפליטים זקוקים יותר מכל. כשהם תיארו מהם הסיועים של סיינטולוגיה, רבים ממחוסרי הבית רצו לקבל אותם ורצו אף ללמוד איך לתת אותם כדי שיוכלו לעזור זה לזה. וזה בדיוק מה שהתרחש. השינוי באווירה במחנה היתה מיידית ויוצאת דופן: היא השתנתה מאווירה של דאגה ועצב לאופטימיות ותקווה. מצבם של אנשים רבים השתפר וחיוכים רבים נראו לעין.

בשעה שעוד ועוד אנשים קיבלו סיועים, השמועה התפשטה והקהל גדל. המשטרה וכוחות הצבא באו לראות מה מתרחש, ועד מהרה אף הם עמדו בתור לקבל סיועים. התוצאות היו דרמטיות כך שפקיד הממשלה הממונה הציע ליועצים הרוחניים המתנדבים של סיינטולוגיה לתלות את השלט שלהם מול המטה של המחנה, כדי שכולם יוכלו לדעת לאן ניתן להגיע כדי לקבל סיוע.

לאחר שעות רבות במחנה, יועצים רוחניים מתנדבים של סיינטולוגיה יצאו לדרך בחזרה לפדנג, בהבטיחם לשוב למחנה. אך עבודתם בהחלט לא הסתיימה לאותו היום. הם שבו לבית-החולים בו עבדו יום קודם לכן, ונתנו סיועים של סיינטולוגיה לאנשים שהם כבר עזרו להם לפני כן וגם לחולים החדשים.

באותו היום, צוותי החילוץ מצאו ילדה שהיתה קבורה תחת הריסות במשך יומיים. גופה היה חבול, היו לה פצעים פתוחים רבים, עצמות שבורות ונמקים. משום שהיתה היסטרית, היא לא ידעה איפה היא נמצאת; היא חשבה שהיא עדיין מתחת להריסות. צעקותיה נשמעו בכל רחבי המחלקה: "עזרו לי, עזרו לי, הוציאו אותי מכאן". במאמציה לחלץ את עצמה היא ניסתה לקרוע מזרועה את האינפוזיה. האחיות נאלצו לקשור את זרועותיה למיטה.

יועצים רוחניים מתנדבים של סיינטולוגיה ראו כי הילדה זקוקה לסיוע Locational. הלם נוטה לקבע את תשומת הלב של האדם על מאורעות מכאיבים או מלחיצים מהעבר. סיוע Locational עוזר לאדם להתמצא מחדש בסביבתו הנוכחית. כך שההקלה שנפגעי ההלם יכולים לחוות מסיוע כזה היא משמעותית מאוד לעתים קרובות.

הילדה הקטנה הבינה במהרה איפה היא נמצאת, אך הכאב החזק ממנו היא סבלה עדיין גרם לה לסבל רב. היועץ הרוחני המתנדב המשיך לעזור לה במשך מספר שעות, עם מגוון של סיועי סיינטולוגיה, נהלים שקיבלו את הכינוי "עזרה ראשונה רוחנית".

בהדרגה, הילדה הקטנה החלה להירגע. היא הפסיקה לצרוח ולטלטל את זרועותיה בחוזקה ונרדמה – השינה הראשונה שלה מאז שהגיעה לבית-החולים, ואולי אפילו מאז שאירעה רעידת האדמה. אחיה, שהיה לצידה מהרגע שאנשי החילוץ מצאו אותה, למד איך להגיש לה סיועים כדי שהוא יוכל להמשיך לעזור לה.

יועצים רוחניים מתנדבים הבטיחו לשוב וסיימו את היום המתיש אך המספק הזה.

כאשר ל. רון האברד יצר את תוכנית יועצים רוחניים מתנדבים בשנת 1976, הוא כתב: "יועץ רוחני מתנדב אינו עוצם את עיניו אל מול הכאב, הרשע וחוסר הצדק של הקיום. במקום זאת, הוא מאומן לטפל בדברים אלו ולעזור לאחרים להשיג הקלה מהם כמו גם כוחות אישיים חדשים". יועצים רוחניים מתנדבים של סומטרה בהחלט עומדים בקנה המידה הזה.